המאבק לחימום של זכוכית Low-E בגדלים גדולים
אם אי פעם ניסיתם לחמם זכוכית Low-E בקנה מידה גדול, אתם יודעים עד כמה זה מסובך. יש צורך שהחום יהיה אחיד לחלוטין על כל הפנים של הזכוכית. אם חלק מהזכוכית קר מדי או לחלופין חם מדי, עלולות להיווצר סדקים או שהציפוי של הזכוכית ייהרס.
כאשר הרוחב של הזכוכית עולה על 3 מטרים, המנורות הרגילות שניתן לרכוש בחנויות כבר לא יכולות לעמוד בעומס. אז זו הנקודה בה אנחנו נכנסים לתמונה – אנחנו מייצרים מערכות חימום אינפרא-אדום מיוחדות שנועדו לפתור את הבעיה הזו.
המאבק נגד “המרכז הקר”
הבעיה היא שכאשר מרחיבים את אלמנט החימום לרוחב של יותר מ-3 מטרים, חוקי הפיזיקה פועלים נגדנו. יש ירידה במתח החשמלי, והצינורות מתחילים להתכופף. אם לא ניזהר, החלק האמצעי של הזכוכית יישאר קר, בעוד שהקצוות ייחממו.
אנחנו פותרים את זה על ידי חלוקת אלמנטי החימום לחלקים, או על ידי שימוש בצינורות קוורץ בעלי הספק גבוה, שנועדו לעמוד בירידות המתח האלו. אנחנו מחשבים את הערכים הנדרשים כדי שהחום יהיה אחיד בכל הזכוכית – בלי ירידות חום או הפתעות.
בחירת הקוורץ הנכון
אנחנו משתמשים בקוורץ בעל דפנות עבות, כדי שיוכל לעמוד בעומסים הגבוהים. למה? כי הוא יכול לעמוד בהפעלות חוזרות ונשנות ללא סדקים.
וזה לא קשור רק לחום – זה גם קשור לסוג החום. בהתאם לציפוי של הזכוכית, אולי תצטרכו שהחום יחדור עמוק לתוך הזכוכית, או שהוא יפגע רק בפני השטח. אנחנו יכולים להתאים לכם מערכות חימום בעלות גלים קצרים או בינוניים, כדי שהחום יפגע בדיוק במקום הנכון.
ההיבטים הפיזיים
אי אפשר פשוט לתלות מערכת חימום ברוחב 3 מטרים ולקוות לטוב. אם הצינורות מתכופפים אפילו קצת, המרחק בין הצינורות לזכוכית משתנה. זה יוצר אזורים חמים שעלולים לפגוע בזכוכית.
כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים במערכות חיבור חזקות ובחומרים איכותיים שיכולים לעמוד בעומסים הגבוהים. הכל נשאר יציב.
עוד טיפ: הפעלת כל כך הרבה חום בשטח של 3 מטרים יוצרת הרבה חום סביבתי. אם המערכת שלכם אין מערכת אוורור טובה, הרכיבים האלקטרוניים שלכם עלולים להיהרס. ודאו שהמערכת שלכם יכולה לעמוד בעומס החום, אחרת תצטרכו להחליף את המנורות הרבה לפני הזמן הצפוי.